המקצועות שישרדו עד 2040: למה זה זמן טוב להסבה מקצועית לתחום התנועה (2026)
מקצועות התנועה והבריאות נמצאים בצד הצומח של תחזיות התעסוקה הגדולות: 12% צמיחה חזויה למדריכי כושר ו-11% לפיזיותרפיסטים, מול 3.1% ממוצע לכלל המקצועות.
ואם המשפט הזה נשמע לכן כמו חדשות טובות, חכו. כשיורדים למקורות עצמם, התמונה מעודדת אפילו יותר.
מאיפה התחיל המאמר הזה?
בשבועות האחרונים מסתובבת ברשת אינפוגרפיקה של “המקצועות שישרדו עד 2040”. בקטגוריה של השורדים: מדריכי כושר, פיזיותרפיסטים, אחיות, מטפלים, דיאטנים.
היא הגיעה גם אליי, וסימנתי לעצמי עיגול סביב הקטגוריה הזאת. כי זה עשה טוב על הלב: אנחנו שם.
אבל אני לא יודעת להסתפק בגרפיקה. רציתי להבין מה באמת עומד מאחורי התחושה הטובה, אז הלכתי לקרוא את תחזיות התעסוקה הגדולות בעצמן: האמריקאיות, האירופיות, ושל ארגון הבריאות העולמי. (הערת שקיפות: המספרים במאמר הזה מגיעים ישירות מהדוחות הרשמיים, שמקושרים בגוף הטקסט, ולא מהגרפיקה עצמה.)
הנה מה שמצאתי.
מה תחזיות התעסוקה אומרות על מקצועות התנועה?
שהביקוש להם צפוי לגדול הרבה מעל הממוצע:
- תחזית התעסוקה האמריקאית (BLS, 2024-2034): מדריכי כושר ומאמנים, 12% צמיחה חזויה. פיזיותרפיסטים, 11%. עוזרי פיזיותרפיה, 16%. וכל זה מול ממוצע של 3.1% לכלל המקצועות. סקטור הבריאות הוא הצומח המהיר ביותר בארה”ב.
- הפורום הכלכלי העולמי (Future of Jobs 2025): משרות הטיפול נמצאות בין יוצרות המשרות הגדולות בעולם עד 2030, והדוח מציין במפורש את המנוע: הזדקנות האוכלוסייה.
- ארגון הבריאות העולמי: עד 2030, אחד מכל שישה אנשים בעולם יהיה בן 60 ומעלה. עד 2050 אוכלוסיית ה-60+ תוכפל ל-2.1 מיליארד. כל הגופים האלה יצטרכו מישהי שיודעת לעבוד איתם.
והעולם בכלל זז פחות מדי
יש עוד נתון, והוא אולי החשוב מכולם: לפי ארגון הבריאות העולמי, 31% מהמבוגרים בעולם, בערך 1.8 מיליארד אנשים, לא מגיעים לרמת הפעילות הגופנית המומלצת. והמספר הזה במגמת עלייה.
ושימו לב לפרט אחד: נשים פעילות פחות מגברים (34% מול 29% לא פעילים). מי שנעשית מורה לתנועה ממלאת בדיוק את הפער שנשים נופלות אליו.
ובתוך עולם התנועה, פילאטיס הוא כרגע הגל הגדול: בנתוני ClassPass העולמיים (דאטה ענפית, אבל עקבית), פילאטיס הוא האימון המוזמן ביותר בעולם שנה שלישית ברצף, עם עלייה של 66% בהזמנות בשנה אחת.
ומה קורה אצלנו בישראל?
שני נתונים מקומיים משלימים את התמונה:
- הקהל כבר כאן. לפי הסקר החברתי של הלמ”ס, בערך אחת מכל שש נשים בישראל (16%) כבר מתרגלת יוגה, פילאטיס או אימוני גמישות. זה קהל קיים, גדול, שמחפש מדריכות טובות.
- המערכת מחפשת ידיים. דוח מבקר המדינה מיוני 2026 מצטט הערכה ממשלתית על מחסור של אלפי אנשי מקצוע בתחומי השיקום, בהם קרוב ל-2,000 פיזיותרפיסטים. ומערך ההכשרה לפיזיותרפיה מתרחב בעשרות אחוזים כדי לענות על הביקוש. מדריכות תנועה הן לא פיזיותרפיסטיות, אבל הן חלק מאותה מערכת אקולוגית של גוף ותנועה שהביקוש בה עולה על ההיצע.
למה דווקא העבודה הזאת נשארת אנושית?
חוקרי ה-OECD מיפו את שלושת הדברים שהכי קשה לאוטומציה לעשות: אינטליגנציה חברתית וטיפול באחרים, חשיבה יצירתית ופתרון בעיות מורכב, ועבודה פיזית בסביבה לא מובנית.
עכשיו תחשבו על שיעור פילאטיס. מתאמנת אחת עם כאב גב, השנייה אחרי לידה, השלישית בת 70 עם פחד ליפול. כל גוף שונה, כל יום שונה. המדריכה קוראת את הגוף שמולה, מתאימה, מדייקת, מרגיעה. שלושת הדברים האנושיים ביותר, באותו חדר, באותה שעה.
ה-AI ישנה גם את העבודה שלנו, בעיקר בחלקים הניהוליים, ובעיקר ככלי עזר. את הרגע שבו יד מונחת על שכמה ומשהו נרגע, אין לו איך להחליף.
רגע של יושרה
תחזית היא לא הבטחה. כל המספרים כאן הם הערכות של גופי מחקר, והתמונה גם לא אחידה בכל מקצועות הבריאות (צמיחת האחיות המוסמכות בארה”ב, למשל, צנועה יותר, 5%). מה שהמספרים כן אומרים בבירור: הביקוש לעבודה של ידיים, עיניים וידע על גוף האדם הולך וגדל.
חולמת על זה כבר תקופה? כמה מילים אישיות
רוב הנשים שמגיעות אליי להכשרה מגיעות מקריירה קודמת. וכמעט כולן מכירות את המחשבה “אולי כבר מאוחר מדי בשבילי”. אם זה מרגיש מוכר, כדאי לדעת שזאת התחושה הכי נפוצה שיש אצל מי ששוקלת הסבה, ולא עדות למשהו עלייך.
מהניסיון שלי, ההפך הוא הנכון: ניסיון חיים הוא יתרון בהדרכה. מי שמכירה כאב, הריון או שחיקה מגופה, מבינה טוב יותר את מי שמולה.
מה שכן קובע את ההצלחה הוא עומק ההכשרה. ההבדל בין מדריכה שבונה קריירה יציבה לבין מי שנשחקת אחרי שנתיים הוא כמעט תמיד הבנה של הגוף, יכולת לעבוד עם כאב ומגבלה, וביטחון מקצועי. בדיוק על זה בנויה ההכשרה ב-Body Science: ידע מדעי והדרכה מהיום הראשון, לא שינון רפרטואר. ב-15 השנים האחרונות הכשרנו כאן יותר מ-3,000 בוגרות.
המחזורים הקרובים של קורס הדרכת פילאטיס מזרן, השלב הראשון במסלול, נפתחים ב-3.9.2026 (ימי חמישי בבוקר) וב-5.10.2026 (ימי שני בערב). כל הפרטים בעמוד ההכשרה: הכשרת מדריכות פילאטיס.
ולמי שרוצה לטעום את עומק הידע לפני שהיא קופצת, קורס האנטומיה הדיגיטלי הוא נקודת פתיחה טובה, וכתבתי גם מאמר על למה ידע אנטומי משנה את הביטחון של מדריכה.
שאלות נפוצות
האם פילאטיס הוא מקצוע עם עתיד?
תחזיות התעסוקה הגדולות מציבות את מקצועות הכושר והתנועה בצד הצומח: 12% צמיחה חזויה למדריכי כושר בעשור הקרוב, מול 3.1% ממוצע לכלל המקצועות. במקצועות הבריאות והטיפול, המנוע המרכזי שמתועד בתחזיות הוא הזדקנות האוכלוסייה.
האם AI יכול להחליף מדריכת פילאטיס?
המחקר על אוטומציה מציב עבודה שדורשת אינטליגנציה חברתית, טיפול באחרים ועבודה פיזית בסביבה משתנה בקצה הסיכון הנמוך. ה-AI כן ישנה חלקים מהעבודה (ניהול, תוכן, מעקב), בעיקר ככלי עזר.
בת 40 פלוס, לא מאוחר מדי להסבה?
לא. רוב הסטודנטיות שלנו מגיעות מקריירה קודמת ולומדות במקביל לעבודה, והמחשבה “אולי מאוחר מדי” היא התחושה הנפוצה ביותר אצל מי ששוקלת הסבה. ניסיון חיים הוא יתרון בהדרכה.
יש בכלל ביקוש למדריכות פילאטיס בישראל?
לפי הלמ”ס, בערך אחת מכל שש נשים בישראל כבר מתרגלת יוגה או פילאטיס, ופילאטיס הוא האימון המוזמן ביותר בעולם שלוש שנים ברצף (נתוני ClassPass). הקהל קיים; מה שחסר הוא מדריכות שמבינות לעומק את הגוף.
כמה זמן לוקחת הכשרת מדריכת פילאטיס?
קורס המזרן, השלב הראשון, נמשך בין 4 ל-8 חודשים לפי המסלול. אחריו אפשר להמשיך לקורס מכשירים ולעבודה בסטודיו. יש מסלולי בוקר, ערב ושישי, בדיוק בשביל לימודים במקביל לעבודה.
על הכותבת: ד”ר הדר שוורץ, PhD בבריאות הציבור, מייסדת Body Science ומרצה לאנטומיה ופיזיולוגיה. מכשירה מדריכות פילאטיס ותנועה מאז 2011.